איך למקסם עונג מחדירה
גבר יקר.
החוברת הזו לא נכתבה כדי להוסיף לך עוד תנוחה לאוסף, או עוד טריק שתנסה פעם אחת ותשכח.
היא נכתבה כדי לתת לך הבנה עמוקה על העונג האדיר שאפשר לחוות מחדירה, טכניקות, אנטומיה וכלים שיהפכו אותך למאסטר בנושא.
רוב הגברים גדלו על תפיסה שחדירה היא המנה העיקרית, השיא, והמדד היחיד להצלחה מינית. אם כבר עברת את השלב של "לרדת לעומק", אתה יודע שהמיניות רחבה ועמוקה בהרבה. אבל חדירה היא אחד הרגעים הכי מחברים ומעמיקים שיש. ויש דברים שכדאי שתדע כדי למקסם את העונג שם אפילו יותר לך ובטח לזוגתך.
בין אם אתה והיא נהנים מהחדירה ממש ורוצים לגלות כמה עוד עונג יש שם,
ובין אם אתה מוצא את עצמך תוהה בסתר הלב אם היא באמת איתך עד הסוף,
החוברת הזו תיתן לך את המפתחות הפיזיים והרגשיים ,
ליצור מרחב שבו שניכם משחררים שליטה, נפתחים,
וחווים עונג מטורף ומרטיט.
מוכן להיכנס לעומק העניין? 🙂
ולמה זה קריטי דווקא כשמדברים על חדירה
כדי למקסם את העונג מחדירה, כדאי להכיר את איבר המין הנשי קצת יותר לעומק.
האזור החיצוני של איבר המין, הכולל את הדגדגן ואת השפתיים הגדולות והקטנות.
התעלה הפנימית שבה מתרחשת החדירה.
פות ונרתיק הם לא אותו איבר, ועדיין נשים וגברים רבים נוטים להתבלבל ביניהם.
הפות שלה והפין שלך: הרבה יותר דומים משחשבת
למעשה, מדובר בסוג של אחים תאומים. שניהם התפתחו בדיוק מאותן רקמות עובריות, ולכן יש להם תכונות ומנגנונים כמעט זהים.
כשאתה מבין את המורכבות והרגישות של האיבר, קל לך הרבה יותר לבנות פלואו מיני מדויק ונכון. וכשאתה קולט עד כמה הפין והפות דומים, הדרך שלך להעניק לה עונג עוצמתי הופכת לפשוטה וברורה בהרבה.
גם הפות "מזדקפת" בזמן עוררות. הדגדגן והשפתיים הפנימיות מתמלאים בדם, משנים צבע, נפח ומרקם, מתנפחים ומתקשים, ממש כמו הפין שלך.
גברים רבים בודקים מוכנות רק לפי רטיבות שזה נהדר, אבל שווה לשים לב גם לזקפת הדגדגן, שנותנת מדד לא פחות מרתק, ובעיקר עוזרת לך לדעת מתי הגוף שלה באמת מעורר מינית.
מחקר עדכני משנת 2022 מצא שבעצב הדורסלי של הדגדגן יש למעלה מ־10,000 סיבי עצב!!!!, מספר גבוה אף מהערכות הקודמות. זה הופך אותו למוקד התחושה הצפוף ביותר בגוף האדם והרגיש ביותר.
בדיוק בגלל זה, מגע ישיר וחזק בו, במיוחד בתחילת המפגש, עלול להיות מציק במקום מהנה. וזה גם למה חדירה מוקדמת מדי, לפני שהדגדגן "מזדקף" והרקמות שסביבו מתמלאות דם, יכולה לפגוע בעונג שלה. המגע הישיר יהיה נכון יותר בשלבים מתקדמים יותר בגירוי המיני.
חשוב לדעת: הדגדגן לא מסתיים במה שרואים מבחוץ בעטרת. יש לו שורש ורגליים (מבנה פנימי) שממשיכים מתחת לעור לאורך הנרתיק, ומתמלאים בדם ומעורבים בעוררות גם כשאין מגע ישיר בחלק החיצוני.
נשים רבות מרגישות אי נוחות ממגע ישיר בדגדגן, בעיקר בשלבים המוקדמים. מגע דרך העורלה, או סביבה, מרוכך ולרוב נעים הרבה יותר.
השפתיים הפנימיות רגישות מאוד ואוהבות ליטוף וחיכוך.
פחות רגישות, אך מהוות חלק חשוב בהכנה של הדגדגן למגע.
2-3 הסנטימטרים הראשונים בכניסה לנרתיק הם אזור רגיש מאוד, במיוחד כשהיא כבר מגורה.
שם גם אפשר להרגיש (ולפעמים לראות) שאריות של קרום הבתולים. זה לא מעיד על "בתולין", רק על מבנה גוף אישי. פתח הנרתיק הוא אחד האזורים הכי מעוררים מינית אצל נשים, והטעות הכי גדולה של גברים שהם פוסחים על העונג שם וישר חודרים כמה שיותר עמוק. הישאר בפתח הנרתיק יותר זמן וראה בו אזור שראוי לעונג בפני עצמו.
אזור בדופן הנרתיק. יש שיגידו שזה בעומק של 2 עד 3 ס"מ, ויש שיגידו שזה בעומק של 6 ס"מ. יש נשים שהנקודה אצלן למעלה, ויש כאלה שהיא למטה, ויש כאלה שזה משתנה אצלן.
בגדול, מחקרים לא מצאו איבר נפרד כזה אבל חשוב לזכור: העובדה שמחקר לא מצא איבר נפרד לא אומרת שהתחושה לא אמיתית. נשים רבות מדווחות על עונג עוצמתי מגירוי באזור הזה, וזה לגמרי אמיתי ולגיטימי, גם אם ההסבר האנטומי מורכב יותר ממה שהיה מקובל לחשוב בעבר
פתח השופכה נמצא בפתח הנרתיק, מתחת לדגדגן. לידו נמצאות בלוטות סקין שאצל חלק מהנשים מפרישות נוזל בזמן עוררות גבוהה או אורגזמה.
שפיכה נשית היא כמות קטנה, בערך מיליליטר אחד, של נוזל סמיך, שמקורו בבלוטות סקין. השפרצה היא כמות גדולה בהרבה, מעשרות עד מאות מיליליטרים, של נוזל צלול, שמקורו בפועל בשלפוחית השתן ומשתחרר דרך השופכה.
נמצא בקצה הנרתיק ומרגיש כמו בליטה באזור הכי הכי הכי עמוק בנרתיק.
הוא משנה מקום לאורך החודש, ורגיש מאוד.
עדיף לגשת אליו כשהיא כבר מאוד מגורה מינית, ולא בהתחלה.
פחות פמפומים חזקים, יותר מגע במעגלים, רטטים עדינים. לרוב אם תדחוף חזק מדי, מהר מדי, תכאיב. אבל אם תיגע בו בעדינות, בתזמון הנכון, תפתח שערים לעונג שהיא אולי בכלל לא ידעה שיש לה.
לא נכנסים פנימה בהתחלה. נכנסים רק כשהגוף כבר פתוח ורוצה. אחרת המגע יהיה פחות נעים.
אזורים שהם לא איבר המין שלה, אך המגע בהם תורם מאוד לעונג מיני
אם אתה באמת רוצה להטריף אותה
יש אזורים שהרבה גברים בכלל לא מודעים אליהם וכשהם סוף סוף מגלים אותם, זה משנה את כל החוויה.
אלו נקודות שכשמשלבים אותן בתוך המגע, העוררות שלה קופצת למקומות שלא הכירה.
האזור שבין הפות לפי הטבעת.
כשיש עוררות, מגע שם יכול לענג מאוד.
האזור עשיר בעצבוב שמעצים את עונג בצורה מטורפת.
איך אפשר לגעת שם?
לא חובה להכניס אצבע עד הסוף, גם בפתח זה מענג.
השילוב של גירוי בפות + גירוי בפי הטבעת יכול להביא אותה לקשתות בלי שהיא תבין מאיפה זה הגיע.
אזור מלא קולטני עונג, שאם לפני שתרד לפות שלה תיגע בו ותענג אותו זה יעצים את החוויה.
בנוסף, לחיצה עדינה בזמן שאתה יורד לה תהדק את כל האזור של הפות וזה יכול להוביל למלא עונג.
פה מגיע אחד הסודות הכיפיים:
יש מחקר שהראה שאצל נשים מסוימות אותו אזור מוחי בדיוק שמופעל בעת מגע בדגדגן מופעל גם ממגע בפטמות.
וזה אומר שאם תשלב גירוי פטמות ובחזה בזמן תנוחות מסוימות אתה תפעיל שני מסלולים של עונג בו־זמנית. וזה יכול להיות מטריף!
או: למה לא לרוץ ישר פנימה?
לפעמים בא לכם קוויקי, מהיר, פרוע וקולע. ולפעמים בא לכם משהו איטי, עמוק ונמשך. שניהם לגיטימיים לחלוטין.
אבל אם יש עיקרון אחד שחשוב שתפנים לעומק, הוא זה: לפעמים דווקא ההמתנה היא מה שמביא את העונג העוצמתי ביותר.
באחוז גבוה מאוד מהמקרים, חדירה בשלב מוקדם מדי עלולה שלא להיות מספיק מענגת עבור האישה או אפילו כואבת ולא נעימה. נכון יהיה לחדור רק כשהגוף שלה כבר ממש מבקש את החדירה הזו, ולא לפני כן.
למה?
נשים רבות משתפות בתסכול מגבר שפשוט "חודר" בלי לחמם ובלי לענג קודם, כאילו הוא שם רק כדי לסמן וי. הן מרגישות מיד את ההבדל בין גבר שנכנס כדי "לקבל את שלו" ורואה רק את עצמו, לבין גבר שנכנס כי הגוף שלה כבר מתחנן לכך, גבר שמגיע להתענג, אבל לא פחות מכך גם לענג.
מה עושים לפני שהפין נכנס לנרתיק?
אל תתייחסו לזה כאל "משחק מקדים" או "חימום" בלבד, התייחסו לזה כאל עונג עשיר ועצמאי בפני עצמו. הנה כמה דרכים, מתוך השפע הקיים, שייקחו אותה (ואתכם) לשם:
ודברים נוספים שכבר שמתם לב שהיא אוהבת.
עשה לעצמך רשימה: באילו אזורים בגוף שמתי לב שכשאני נוגע בה היא מתמוגגת? נמסה? האם היא ביקשה ממני פעם לגעת ולנשק במקומות מסוימים? אלו אזורי העונג שלה שיכולים להרחיב את העונג בזמן החדירה שתהיה בהמשך? המשך את המגע באזורים אלו, וחפש אזורי עונג נוספים.
יש הבדל עצום בין חדירה שהיא "סבירה" או "נחמדה", לבין חדירה שמפילה אותה מהרגליים ומשאירה את שניכם באוויר גם יום למחרת. ההבדל הזה לרוב לא טמון בתנוחה אקרובטית מתוחכמת, אלא בארבעה אלמנטים פשוטים שמרימים את האיכות של המפגש כולו:
מילים בזמן סקס הן לא רק "תוספת נחמדה" – הן מפעילות את איבר המין הגדול ביותר בגוף: המוח. מחמאות מדויקות בזמן החדירה מורידות ממנה את מעטפת הביקורת העצמית, מעלות את הביטחון שלה, ומציפות את הגוף שלה בעוררות.
הדבר שהכי הורס סקס הוא הלחץ "להגיע לתוצאה" או לרדוף אחרי שיאים. כשהפוקוס הופך ל"האם היא כבר גמרה?" או "מתי אני גומר?", החדירה הופכת למבחן ביצוע מתוח, שלא נגמר, עבודה מלחיצה שצריך לסיים.
חדירה שבה הגבר נמצא "בתוך הראש" (חושב על העבודה, על המשימות של מחר, או עסוק בניהול האירוע) מרגישה לאישה מנותקת ומכנית.
נוכחות אמיתית פירושה להשאיר את הטלפונים והסחות הדעת מחוץ לחדר, להניח למחשבות, ולהיות במאה אחוז כאן ועכשיו – יחד איתה בתוך העונג.
זה שלא תמיד חייבים להגיע אליה. כשיודעים שבכל מפגש תהיה חדירה, היא עלולה להפוך לצפויה ושגרתית.
אחת הטעויות שגברים עושים היא לחדור ישר לעומק תמיד.
אבל בפתח הנרתיק יש ריכוז גבוה במיוחד של קצות עצבים, הרבה יותר מהעומק של הנרתיק!
ולכן כשאתה רץ ישר פנימה, אתה מפספס עונג גדול.
ובנוסף, כמו שאתה כבר יודע (אם למדת את לרדת לעומק), נשים נדלקות מטיזינג, מפיתוי ומהפתעה מינית. כשאתה לא מכניס הכל בבת אחת, אלא משחק איתה שם קודם, העונג שלה גדל. יש נשים שאצלן המגע באזור הזה תמיד ירגיש מענג יותר מכל אזור אחר, פשוט כי הוא עשיר בעצבוב.
מחקר אקדמי רחב היקף מצא ש-84% מהנשים דיווחו שעונג בפתח הנרתיק מגביר את ההנאה שלהן ומוביל אותן לאורגזמות חזקות יותר. מתוך הנשים שהשתמשו בטכניקה הזו, כ־40% דיווחו שהיא גורמת לחדירה העמוקה שמגיעה אחר כך להרגיש מהנה יותר
מפתה כבר לחדור פנימה, אבל שווה לדעת: להישאר בתחושה ממש בפתח יכול להעצים את כל החוויה. תן לזה זמן, לא שניות.
הטכניקות האלה גורמות לדם לזרום לאיבר המין שלה, ולרגישות הפנימית והחיצונית לעלות.
רוב הנשים לא חוות אורגזמה מחדירה בלבד. זה לא קשור לגודל הפין שלך, לעובי שלו, לאורך שלו, או לנוכחות הגברית הסקסית שלך. הסיבה לכך היא שהנרתיק הוא איבר פחות מעוצבב, בעוד שרוב הנשים מגיעות לפורקן מגירוי דגדגני.
מחקרים רבים מצביעים על כך שבסביבות 70–80% מהנשים אינן גומרות מחדירה בלבד.
בדיוק מהסיבה הזו, היכולת שלך לענג את הדגדגן, ביד, בצעצוע, או בעזרת התנוחה עצמה בזמן שאתה כבר בפנים, אינה "בונוס נחמד". היא לרוב ההבדל בין סקס שהיה נחמד לבין סקס שהיא לא מפסיקה לחשוב עליו.
הטכניקות:
לענג את הדגדגן תוך כדי החדירה בעזרת היד או בעזרת ויברטור.
אפשר ויברטור עם ראש רחב שתופס יותר שטח עונג או ראש קטן כמו יונק שמדייק יותר לנקודה.
בכל הנוגע ליונקים וויברטורים דקים או יונקים – בדרך כלל עדיף שהיא תחזיק אותו בעצמה בזמן החדירה.
יש הרבה תזוזה בגוף בזמן האקט, וקשה לשמור על מיקום מדויק עם צעצוע קטן בזמן שאתה מתמקד בקצב ובאיזון. ויברטורים עם ראש גדול ורחב יאפשרו לך יותר יכולת לדייק כשאתה זה שמניח את הויברטור.
כשאתה מענג אותה עם היד בזמן החדירה, שים לב שכף יד גדולה ורחבה לרוב תהיה עדיפה.
במקום להתמקד רק בקצה הדגדגן עם אצבע דקיקה, כף יד שלמה שמונחת על כל הפות מעניקה שליטה טובה ומדויקת יותר, ומאפשרת לך להיענות לתנועה שלה בלי לאבד מיקוד. בזמן החדירה, הנחת כף יד גדולה על הפות, במקביל לתנועה, היא לרוב הדבר הנכון לעשות.
שים לב – עודד אותה לענג את עצמה ביד בזמן החדירה. נשים רבות מתביישות או חוששות לעשות את זה. הן חושבות שזה נראה מוזר, או פוחדות לפגוע בך. והביטחון שתשרה עליה, לצד ההסבר כמה זה מעורר אותך, יגבירו את האומץ שלה להעז.
הנה כמה רעיונות לתנוחות מדהימות שמאפשרות גירוי מפנק של הדגדגן והפות שלה עם היד או עם ויברטור.
אבל לפני כן –
מה חשוב לדעת על התנוחות בזמן סקס?
חשוב שיהיה לשניכם נוח. גברים ונשים רבים עושים תנוחות שלא נוחות להם ואף מכאיבות, ואז לא מבינים למה לא בא להם להמשיך לעשות סקס יחד. הקפד לבחור בתנוחות שנוחות ונעימות לשניכם, וכאלו שלא גורמות למאמץ שגורע מהעונג. יש מספיק אפשרויות ברשימה, כמו שתכף תראה.





אופציה נוספת לשדרוג: הנח את האצבעות שלך בצורת האות V (האצבע המורה והאמצעית) והחלק אותן לאורך שני צידי הפין שלך. הרם מעט את פרקי האצבעות, כך שהיא תוכל להתחכך בהן תוך כדי תנועה.




איך להניח את היד?
כף יד רחבה: סגור את היד ותן לה להתחכך על אצבעות ידך הסגורות. אצבעות דקות:
ישנן גם תנוחות שמאפשרות, מעצם המבנה שלהן, גירוי של הדגדגן ללא שימוש ביד או בוויברטור.
אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להעצים את העונג בחדירה היא לא להסתמך רק על החדירה עצמה, אלא לשלב גירוי ישיר או עקיף של הדגדגן תוך כדי תנועה. ישנן תנוחות המאפשרות ליצור מגע וחיכוך רציף בין אגן גופך (אזור עצם החיק שלך) לבין הדגדגן שלה. הצימוד ההדוק ביניכם מייצר מגע מקביל שמעניק גירוי דגדגני עוצמתי תוך כדי החדירה, ללא צורך במאמץ מיוחד או בשימוש בידיים.
כשהייתי צעירה יותר, הענקתי לבן הזוג שלי מין אוראלי, ובלי לשים לב בכלל, מצאתי את עצמי מתחככת על הירך שלו במקביל. אני זוכרת בדיוק כמה זה עינג אותי, וגם כמה זה הבהיל אותי. חשבתי לעצמי, מה זה בכלל, זה נורמלי? יש עוד מישהי שעושה דברים כאלה? רק שנים אחר כך הבנתי שזו לא הייתה תופעה מוזרה ואישית שלי בלבד. יש לזה שם, זה נקרא חיכוך, וזה נפוץ הרבה יותר ממה שחשבתי אז.
נשים רבות מגלות עונג לא דרך אצבע או ויברטור, אלא דרך תנועה של כל הפות שלהן נגד משהו, לפעמים כרית, לפעמים המזרן.
חברת OMGYes, שמפעילה פלטפורמת מחקר גדולה בנושא עונג נשי, מצאה בסקר שלה ש-46 אחוז מהנשים שהשתתפו דיווחו שהן משתמשות באיזושהי צורה של התחככות כדי להעצים את העונג שלהן. מעניין עוד יותר: לפי אותו סקר, יותר מ-80 אחוז מהן מעולם לא סיפרו על זה לאף אחד. בדיוק כמו שקרה לי.
על הפין שלך עצמו, בלי חדירה. זה חשוב לדעת: היא יכולה להתחכך ישירות על הפין שלך, כל עוד הוא בחוץ, בלי להכניס אותו פנימה בכלל. זה חיכוך חיצוני טהור, ולא מעט נשים דווקא אוהבות את התחושה הזו ממש
על המזרן. אם היא שוכבת על הבטן המזרן עצמו יכול לשמש כמשטח, בעוד אתה יכול ללטף אותה, לנשק אותה, או פשוט לצפות.
על כף היד שלך. יד שטוחה שלך, מונחת יציבה, יכולה לשמש בדיוק כמו כרית או קצה מזרן, רק עם התאמה מיידית ללחץ ובקצב שהיא רוצה.
על הירך שלך ואזורים נוספים בגוף שלך. בדיוק כמו בסיפור שלי, זה עובד מצוין בזמן שהיא מענגת אותך בפה, או סתם באמצע משחק מקדים, כשהרגל שלך פשוט שם בשבילה.
זה לא חייב להיות אחד או השני. יש דרך לשלב את שניהם יחד, כשאתה כבר בפנים והיא במקביל יוצרת לעצמה חיכוך נוסף על משטח חיצוני. זה נותן לה מקור שליטה עצמאי לגמרי על הלחץ והקצב שהיא צריכה, בלי תלות בזווית או בתנועה שלך באותו רגע.
על קצה המיטה. אם היא שוכבת על הבטן קרוב לקצה המזרן ואתה נכנס מאחור, היא יכולה להוריד מעט את האגן כך שהערווה שלה נלחצת על קצה המזרן עם כל תנועה, במקביל לחדירה עצמה.
על הספה. אם היא רוכבת עליך כשאתה יושב על הספה, זרוע הספה או הכרית הצדדית יכולות לשמש משטח לחיכוך אם היא נשענת קדימה לכיוון הצד, גם אם זה דורש קצת סידור מקום מראש.
על כרית. כרית שמונחת מתחת לאגן שלה, בכל תנוחה שבה היא על הבטן או על הצד, נותנת לה משטח רך ויציב להתחכך עליו, ובמקביל גם משנה את הזווית של החדירה עצמה, כך שלפעמים זה משרת שתי מטרות בבת אחת.
הרעיון המרכזי בכל אחת מהאפשרויות האלה זהה: אתה לא צריך "לפגוע בול" בכל נקודת עונג שלה דרך התנועה שלך בלבד. אם יש לה משטח משלה להתחכך עליו, היא בעצם משלימה בעצמה את מה שהתנוחה לא נותנת, ואתה יכול פשוט להיות נוכח, בקצב שלך, בלי לחץ להיות "מושלם".
יש נשים שיעדיפו שתישאר לגמרי פסיבי בזמן שהן מתחככות עליך. כשבן הזוג מנסה "לעזור" ומתחיל לזוז בעצמו נגדה, זה בדיוק מה שעלול להרוס לה את הדיוק והקצב שהיא בונה ברגע הזה. מצד שני, יש נשים שדווקא אוהבות את זה, התחושה שהגוף שלך זז יחד איתה מוסיפה משהו ולא מפריעה. אין דרך לדעת מראש לאיזו קבוצה היא שייכת, אז פשוט שווה לשאול אותה, או פשוט לנסות את שתי הגרסאות ולראות למה היא מגיבה חזק יותר.
רוב הגברים מכירים בעצם דרך אחת לזוז בפנים אבל במדריך הזה תקבל עוד הרבה רעיונות והשראות לאיך אפשר להיכנס לתוכה ולהקפיץ העונג של שניכם.
השיטה הקלאסית, המוכרת והטובה. היא מאפשרת המון משחק עם העומק והקצב של החדירה, ומסבה עונג גדול.
רוב הנשים נהנות ממגע רציף. בטכניקה זו המטרה היא שהפין שלך יזוז, אבל בתוכה, בלי לצאת עד הסוף, כשעצם החיק שלך תשפשף את הדגדגן והשפתיים של הפות שלה בחוץ, בזמן שיש לחץ במקביל בפנים. במחקרים על עונג מחדירה גילו שזו אחת הטכניקות שנשים הכי אוהבות!
אתה מכניס את איבר המין שלך לתוכה, ושם לב שאזור המשפעה שלך נצמד יחסית לדגדגן שלה.
אתה מבצע פעימות, יש כמה אופציות:
תנוחת בוקרת – בתנוחת בוקרת זה קורה כמעט לבד, אם היא מנדנדת אגן במקום לקפוץ למעלה־למטה. במיסיונרית צמודה תיצמד לאגן שלה ותן לה להתחכך בך.
נשים רבות נהנות מחדירה שנכנסת ונשארת בפנים. ויש לזה גם היגיון. איבר המין הנשי אוהב מאוד מגע רציף ועקבי, וכשאתה יוצא ונכנס ויוצא במהירות לעיתים יש צורך כל פעם מחדש, כלומר הפות כבר מרגיש עונג שנעלם, ואז הוא לא משתחזר. אתה מוזמן לנוע בעדינות, ממש מיקרו־תנועות ולראות את התחושה.
| שהייה | פעימה | |
|---|---|---|
| יוצאים החוצה? | לא | לא |
| יש תנועה? | כמעט אין | יש, באגן |
| מה מענג בפנים | לחץ רציף על הדפנות | לחץ רציף + חיכוך קל |
| מה מענג בחוץ | מעט, אם בכלל | הרבה —הדגדגן מקבל שפשוף מהבסיס |
| מרגיש כמו | "תישאר בי" | "תתחכך בי בלי לצאת" |
בחדירת אין-אאוט קלאסית הרבה פעמים מפספסים הרבה מנקודות העונג בפות. בחדירה מעגלית יש לך הזדמנות לגרות את אזורי העונג בדפנות הנרתיק והפות. זה יכול להיות מענג במיוחד.
כשאתה רק עושה אין-אאוט, אתה מפספס את כל נקודות העונג באזורים שונים בנרתיק.
רוב נקודות העונג של האישה אינן ממוקמות בעומק הנרתיק. הדגדגן נמצא בחוץ, ואזור ה-G ממוקם קרוב יחסית לפתח (במרחק של כחצי אצבע עד אצבע בדופן העליונה). לכן, המפתח להנאה אינו חדירה עמוקה יותר, אלא כיוון החיכוך והלחץ לנקודות השונות המענגות.
בדקו איך כל זווית מרגישה ותוסיפו את זה לבופה המיני שלכם:) שים לב שיש נשים שזוויות מסוימות כואבות להן, וזוויות אחרות מדהימות להן.
הנרתיק לא עובד כמו בקבוק שמתמלא אוטומטית ברגע שיש גירוי. לפעמים בזמן אקט מיני ארוך זוגתך תתייבש, ולפעמים גם כשהיא תהיה בשיא העוררות, היא לא תהיה רטובה.
וזה משהו שחשוב להבין
אפשר להיות מאוד מעוררת ועדיין לא מספיק רטובה. אפשר להיות רטובה ובכלל לא חרמנית!
הרטיבות מושפעת גם מ:
בנוסף בסקס ארוך טבעי שהרטיבות הטבעית תיגמר בשלב מסוים ולכן חשוב שיהיה חומר סיכה.
הבחירה הבטוחה לחדירה נרתיקית עם קונדום לטקס ועם רוב הצעצועים. נשטף בקלות. החיסרון: מתייבש מהר יותר ויש יותר מוצרים דביקים יותר שלא כולם אוהבים את התחושה.
נשאר חלק יותר זמן. טוב לסשן ארוך. לא לשים על צעצוע סיליקון. קשה יותר לשטיפה. למעט המותג ID Glide שטוב גם עם צעצועי מין. לא עם קונדומים.
לא מתאים עם קונדומים. אבל מעניק לחות עמוקה ותחושה עשירה.
הימנע מחומרים מחממים, מקררים ומבושמים בתוך הנרתיק שיכולים ליצור גירוי בנרתיק.
שימו לב שכל אישה מגיבה אחרת לגמרי לחומרי סיכה ולכן חשוב לשים לב לתגובות האישיות שלה עם זה.
אין זמן נכון. יש זמן שטוב לגוף שלה עכשיו, ויש רגע שבו ממשיכים כי נדמה ש“עוד קצת” מוכיח משהו.
חדירה נרתיקית היא חיכוך בתוך רירית רגישה. אחרי מספיק דקות של אותה תנועה, באותו עומק, באותו קצב הגוף מפסיק לקבל גירוי חדש ומתחיל לספוג עומס. מה שנעים בהתחלה יכול להפוך לנימול, לנפיחות, לצריבה אחרי, או לכאב שנדלק רק בבוקר שלמחרת. יש רופאות נשים בכירות שיטענו שמעל 30 דקות זה כבר יותר מדי. לכן חשוב לא לעשות אקט שכולו חדירה. לשלב, לעצור להפסיק, מין אוראלי מסאג'ים.
סשן ארוך יכול להיות מצוין אם החדירה היא חלק ממנו, לא כל המנה. שעה במיטה עם רבע שעה חדירה מחולקת עדיפה על עשרים דקות רצופות של אותו דחף.
"אבל עוד לא גמרתי!"
אם האורגזמה שלך תהיה תלויה אך ורק בחדירה לנרתיק שלה, זה עלול ליצור עומס שיהרוס את התשוקה בטווח הארוך ויגרום לה לרצות להימנע מחדירה איתך.
למה?
כשהפרטנרית שלך מרגישה שהגמירה שלך תלויה אך ורק בחדירה בתוכה או בכלל באמצעותה, נכנס לתמונה לחץ סמוי. היא מבינה שברגע שהחדירה מתחילה – היא "חייבת" להמשיך בלופ בלתי נגמר עד שזה יקרה.
נשים רבות משתפות בחוויות שבהן בן הזוג המשיך בחדירה ממושכת ואינטנסיבית במשך 45 דקות רצופות רק כדי לגמור, הותירו אותן בתחושת עומס, אי-נוחות ואפילו שחיקה וכאבים בנרתיק – עד שלאט לאט הן איבדו לחלוטין את החשק לקיים איתו יחסים.
החדירה היא לא המקום היחיד שבו המפגש המיני יכול להסתיים. כשאתה משחרר את הציפייה שהשפיכה חייבת לקרות דווקא בתוך הנרתיק שלה, המפגש כולו הופך למשוחרר, קליל ומענג הרבה יותר עבור שניכם.
איך עושים את זה?
איך תופסים בזמן חדירה — מותן, עורף, שורש שיער, ישבן
לא נוכל להכחיש זאת, נשים רבות אוהבות גבר ״שתופס אותן״ במיטה, ומעניק להן תחושת שליטה. זה משחרר אצלן הרבה מהעכבות.
אחת הדרכים לשדר את האפקט הזה היא בעזרת שימוש בידיים שלך תוך כדי החדירה.
לא כל הנשים מרגישות בנוח עם כל אחיזה ולכן מומלץ לשוחח על הדברים האלה מראש.
שים לב שכשאתה אוחז בה בזמן החדירה זה מתאים לתחושה שאתה עושה ושנוח לך.
אתה הכי סקסי כשנוח לך.
שים את שתי הידיים על המותניים שלה. אתה יכול רק לאחוז אותה שם חזק ולשדר החזקה, ואתה יכול להניע אותה קצת.
אחיזה גסה יותר, וסקסית.
תפוס את הבשר של הישבן ביד מלאה, לא צביטה מציקה בקצה.
אפשר בעזרת תפיסת הישבנים להניע אותה בזמן החדירה.
אפשר גם אם יש הסכמה נלהבת לשלב ספאנקים קינקיים בישבן.
זו אחיזה של נוכחות. היא אומרת: אני פה איתך.
יד פתוחה על הצוואר מאחור, ממש במפגש בין בסיס הגולגולת לשרירים בעורף. סקסי ומחרמן ממש ונותן לה תחושה שאתה מוביל את העניינים.
אחיזה קצת יותר קינקית מעורף כי יש בה אלמנט קל של סכנה.
חשוב לאחוז את קנה הנשימה בעדינות ולא לגרום באמת לחנק!
נשים רבות מדווחות שזה עושה להן ממש, אחרות לא. מומלץ לדבר על זה מראש.
לא מושכים שיער. אוחזים בשורש.
אסוף כמות משיער קרוב לקרקפת, ביד מלאה, צמוד לעור — לא בקצוות. הקצוות נתלשים ושורפים בלי שום ארוטיקה. השורש נותן שליטה על הזווית של הראש בלי לקרוע.
מה זה עושה: צמרמורת בקרקפת ותחושת התמסרות.
איך לא: לא תלישה פתאומית. לא סיבוב הראש מעבר למה שהצוואר נותן. לא תפיסה מהקצוות.
לא בתנוחות שיכולות לגרום למשיכת שיער.
מה כל קצב נותן
מהירות החדירה משפיעה על הכל. על התחושה, על האווירה, על הקינקיות.
אין קצב נכון לכל סשן. יש מה שכל קצב עושה. ברגע שאתה יודע מה הוא נותן, אתה בוחר אותו במקום לברוח אליו אוטומטית.
יש נשים שאוהבות פמפום מהיר ויש נשים שפחות וכדאי לדבר על זה.
מה עושים ולמי פונים
יש עובדה אחת שכל גבר צריך לפנים לחלוטין: יחסי מין לא אמורים לכאוב. לא בפעם הראשונה, לא בפעם המאה, לא "רק בהתחלה עד שזה יעבור". אם זה כואב, זה סימן שמשהו צריך בירור, לא משהו שצריך "לעבור בשקט".
זה נפוץ הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים. רופאות המתמחות ברפואת פות ונרתיק מדווחות שבסקרים בקרב נשים בגיל הפוריות, בסביבות אחת מכל חמש דיווחה על כאבים משמעותיים ביחסי מין. זה לא שוליים, זה חלק גדול מהנשים שאתה מכיר.
הרבה נשים גדלות עם המסר, בגלוי או בשתיקה, שכאב ביחסי מין זה פשוט חלק מהעניין. זה מגיע מחינוך מיני חסר, מאמהות שגם להן כאב וחשבו שזה נורמלי, ולפעמים ממדריכות כלה שאמרו "ככה זה, זה כואב לכולן". התוצאה היא שנשים רבות מתמודדות שנים עם כאב, לפעמים בלי לדעת שיש לזה שם, אבחנה וטיפול.
חשוב להבחין בין שני דברים שונים לגמרי: כאב בכניסה, ממש בפתח הנרתיק, וכאב עמוק, שמורגש בפנים יותר. הגורמים שונים לגמרי, והטיפול שונה לגמרי, אז ההבחנה הזו היא הצעד הראשון בכל בירור.
אחד הגורמים השכיחים ביותר הוא רקמה בפתח הנרתיק (מה שמכונה בטעות קרום הבתולין) שאצל חלק מהנשים נשארת הדוקה מדי ולא נמתחת מספיק, גם כשהיא לא נקרעת ולא מדממת בפעם הראשונה. זה לא קשור ל"בתולין" במובן התרבותי, זו פשוט רקמה שאצל חלק מהנשים גמישה מאוד, ואצל אחרות פחות, ממש כמו הבדל במידת בגד.
גורם שכיח לא פחות הוא כיווץ יתר של שרירי רצפת האגן. זה יכול לקרות כתגובה לציפייה לכאב (הגוף "נערך להגנה" עוד לפני שקרה כלום), או כתוצאה ממשהו אחר שגורם לכאב מלכתחילה. הבעיה היא שכיווץ יתר בעצמו מגביר את הכאב, מה שיוצר מעגל שרק מחמיר עם הזמן אם לא מטפלים בו.
יש גם מצב שנקרא וסטיבולודיניה (או וסטיבוליטיס, אותו דבר), כאב במגע ממש בפתח הנרתיק, שיכול לנבוע מכמה סיבות שונות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, או ריבוי לא רגיל של קצות עצב ברקמה, מה שהופך אפילו מגע עדין לכואב.
וגורם נוסף, שפחות מדברים עליו, הוא ירידה ברמות אסטרוגן. זה קורה בהנקה, בגיל המעבר, ולפעמים גם עם שימוש בגלולות מסוימות. רמת אסטרוגן נמוכה יכולה לגרום ליובש ולרגישות בפתח הנרתיק שלא היו קיימים קודם.
כאב עמוק, שמורגש בפנים ולא בכניסה, יכול לנבוע מאנדומטריוזיס, ממצבים בשלפוחית השתן, מבעיות ברקטום, או מהידבקויות פנימיות אחרי ניתוח (כמו ניתוח קיסרי). זה תחום שדורש בירור אצל רופא, ולפעמים אצל מומחה ספציפי לאנדומטריוזיס אם הכאב מחמיר סביב הווסת.
במידה וזוגתך סובלת מכאב רק בחדירה עמוקה מאוד אבל בתנוחות אחרות מתענגת
מוצר שכדאי לרכוש: Ohnut
זה טבעת רכה (בעצם סט של כמה טבעות שאפשר לשלב) שעוטפים סביב בסיס הפין לפני החדירה. הרעיון פשוט: הטבעות יוצרות "בלם" פיזי שמגביל כמה עמוק אתה יכול להיכנס, בלי לפגוע בזקפה או בתחושה. אפשר להוסיף או להוריד טבעות כדי לכוון בדיוק את העומק שנוח לה באותו יום – כי גם זה יכול להשתנות לפי המחזור.
זה מוצר שפותח בדיוק בשביל נשים עם כאב חדירה עמוק (למשל מאנדומטריוזיס), והיתרון הגדול הוא שהוא מוריד מהזוג את הצורך "לזכור כל הזמן לא להיכנס עמוק מדי" – הגוף פשוט לא יכול, ואז שניכם יכולים להירגע לתוך המגע במקום להיות במתח מתמיד. יותר מזה לגברים הוא עושה לחץ על הפין ומגביר אצלם את העונג. מומלץ ממש.
הדבר הכי חשוב: אם היא אומרת שכואב, זה הרגע לעצור, לא להמשיך "עוד קצת עד שזה יעבור". "עוד חמש דקות וזה נגמר" הוא בדיוק המשפט שגורם לנזק המצטבר הזה, כאב שיוצר כיווץ, שיוצר עוד כאב ואובדן חשק מיני מוחלט בהמשך.
אם בת הזוג סובלת קבוע מכאבים בחדירה, עליכם ללכת בדחיפות לרופאת נשים מומחית למחלות הפות והנרתיק לאבחון ועד שהכאבים לא נפתרים לא לקיים חדירה ולקיים דברים אחרים.
למה? אסביר.
הגוף לומד מהר. כשחדירה קשורה שוב ושוב לכאב, המוח מתחיל לייצר תגובת הגנה אוטומטית עוד לפני שהחדירה בכלל קורה – רק המחשבה על סקס, או תחילת המגע, גורמת לשרירי רצפת האגן להתכווץ מראש. זה נקרא מעגל כאב-פחד-כיווץ: כאב יוצר פחד, פחד יוצר כיווץ שרירים, כיווץ יוצר עוד כאב בפעם הבאה. וכל מחזור כזה מחזק את הבא אחריו.
אם ממשיכים לדחוף חדירה על הכיווץ הזה "כדי לעבור את זה", לא רק שהכאב לא נעלם – הוא מתחזק, ובנוסף נוצרת אסוציאציה כללית יותר: הגוף שלה מתחיל לקשר בין סקס בכלל (לא רק חדירה) לבין מתח וכאב צפוי. משם הדרך קצרה לירידה בחשק, הימנעות ממגע פיזי בכלל, ולפעמים גם למתח בזוגיות שקשה מאוד לפרק בהמשך, גם אחרי שהבעיה הרפואית עצמה נפתרת. בנוסף קיום יחסי מין בזמן חדירה כואבת יכול לגרום למחלות פיזיות ממש כמו: וגיניזמוס, VVS / וסטיבולודיניה פטריות ודלקות.
לכן העצירה היא לא ויתור. היא בדיוק מה ששובר את המעגל ומונע מהבעיה להחמיר. אתם יכולים להיות קרובים, אינטימיים, ואפילו לקיים סקס מספק – רק בלי החלק שכואב, עד שיש אבחנה וטיפול.
מצרפת רשימת רופאות כאן.
https://docs.google.com/document/d/1e_D_i4RWKdzoELMajfs7oya82cLQV88vhSUmZ3LBNBY/edit?tab=t.0
לא כל גינקולוג הוכשר לאבחן כאבי חדירה, זה תחום התמחות ספציפי בתוך גינקולוגיה, שנקרא רפואת פות ונרתיק (vulvovaginal disease). כדאי לחפש מרפאה או רופא שמתמחים ספציפית בזה, לא רק גינקולוג כללי.
פיזיותרפיה לרצפת האגן היא כלי טיפולי חשוב כמעט תמיד, בין אם הכיווץ הוא הבעיה הראשית או תוצאה של בעיה אחרת, אבל היא עובדת הכי טוב כשהיא משולבת עם אבחון של הגורם הראשוני, לא כתחליף לו.
אם יש חשד לאנדומטריוזיס, בעיקר כשיש גם כאבים חזקים בזמן הווסת, שווה לפנות למרפאה שמתמחה באנדומטריוזיס ספציפית.
סקס עוצמתי וחדירה עמוקה לא מסתיימים ברגע שאיבר המין יוצא. למעשה, הדקות שאחרי הן חלק בלתי נפרד מהאינטימיות, והן אלו שיקבעו איך שניכם תרגישו לגבי המפגש הזה כשתלכו לישון – ואיך תתחילו את המפגש הבא.
מיד אחרי השיא או השפיכה, הגוף הגברי מציף את המערכת בהורמון פרולקטין (הורמון הרגיעה והשובע).
מבחינה פיזיולוגית, הפרולקטין עושה עבודה מעולה: הוא מוריד את קצב הלב, מרפה את השרירים, ומזמין את המוח להירדם, להתכנס פנימה או לקום מיד לענייניך.
בעוד שהמערכת שלך חווה נפילה חדה ומהירה ברמת העוררות, המערכת העצבית הנשית נרגעת ומעבדת את החוויה בקצב איטי בהרבה.
כשהגבר מתנתק מיד, קם לשירותים, בודק את הטלפון או מסתובב לצד השני ונרדם – האישה עלולה לחוות מעבר חד וצורם. הנפילה הזו מחום, תשוקה ונוכחות עוצמתית לתוך ריחוק פתאומי, יכולה להרגיש עבורה כמו דחייה, נטישה, או תחושה קשה שהיא הייתה רק "אמצעי להשגת מטרה".
ברגע שאתה מבין את המנגנון הפיזיולוגי של הפרולקטין, אתה יכול לבחור לנהל אותו – במקום שהוא ינהל אותך:
הכי חשוב להישאר נוכח ולא להיעלם.
אפטר-קייר הוא לא מאמץ גדול, אלא השקעה קטנה במקום הכי חשוב. גבר שיודע לתת מעטפת חמה, בטוחה ומחבקת ברגע שאחרי – הוא גבר שאישה תשתוקק לחזור אליו למיטה שוב ושוב.
זה קורה. כמעט לכל גבר, לפחות פעם אחת בחיים.
עייפות, אלכוהול, יום מתוח בעבודה, או פשוט חרדה מהביצוע עצמו – כל אלה יכולים לגרום לזקפה להיחלש או להיעלם באמצע. חשוב להבין: זו לא תקלה במנוע. זו תגובה פיזיולוגית לחלוטין של גוף שמרגיש דרוך או מוצף.
זקפה מתרחשת אך ורק כשהמערכת העצבית נמצאת במצב של רגיעה וביטחון. ברגע שנכנס לחץ, חשש מכישלון או שיפוטיות עצמית, המוח מזהה זאת כסיטואציה הישרדותית. הוא מציף את הגוף בהורמוני דחק (כמו אדרנלין וקורטיזול), ומנתב את זרימת הדם לשרירים ולגפיים – במקום לאיבר המין.
ומה בנוגע לימים של שתיית משקאות משכרים?
גברים רבים מופתעים בכל פעם מחדש, ונכנסים ללחץ ופאניקה כשהזקפה מקרטעת או נעלמת תחת השפעת אלכוהול או חומרים משני תודעה. למרות שהידע התיאורטי שם ("אלכוהול וסמים מפילים זקפה"), ברגע האמת הלחץ מנצח והראש מתחיל להריץ מחשבות שליליות.
אלכוהול וסמים פועלים ישירות על המערכת העצבית ועל כלי הדם:
התוצאה היא פער מתסכל: הראש והחשק רוצים מאוד, אבל הכימיה בגוף פשוט לא משתפת פעולה באותו רגע.
כשאתה נכנס ללופ של "אוי לא, מה קורה לי? אני חייב להחזיר את הזקפה עכשיו" , אתה נכנס לתפקיד "הצופה מהצד" שמודד את התפקוד של עצמו. הניסיון לתקן את הזקפה בכוח רק מזריק עוד לחץ למערכת, ומבריח אותה רחוק יותר.
אם קורה שהזקפה נחלשת או נעלמת, והיא מגיבה בשיפוטיות, בכעס, בעלבונות או בביקורת – דע שמדובר בהתנהגות שאינה במקומה.
אם אובדן הזקפה או הקושי להגיע אליה קורים באופן קבוע לאורך זמן (ולא רק באופן אקראי או עם שימוש בחומרים), מומלץ לגשת לבירור אצל אורולוג כדי לשלול סיבות פיזיות (כמו זרימת דם, הורמונים או השפעה של תרופות).
אם מדובר בחרדת ביצוע כרונית שמלווה אותך, שיחה עם מטפל מיני או יועץ זוגי יכולה לתת כלים מצוינים לשחרור הלחץ. אין בזה שום בושה – פנייה מוקדמת חוסכת מתח מיותר ומחזירה את הקלילות וההנאה למיטה.
לעולם אל תעברו מחדירה אנאלית לחדירה וגינלית באותו מפגש בלי החלפת קונדום או שטיפה יסודית. פי הטבעת מכיל חיידקים (כמו E. coli) שהם רגילים ולא מזיקים באזור שלהם, אבל עלולים לגרום לזיהומים כואבים בנרתיק ובדרכי השתן אם הם מגיעים לשם. זה כלל של "פעם אחת, כיוון אחד" — ואם כבר קרה מעבר בלי החלפה, שטיפה בסבון עדין מיד אחרי מפחיתה סיכון, אבל לא מבטלת אותו.
מומלץ לעשות בדיקה מקיפה לפני ויתור על קונדום עם בן/בת זוג חדשים — גם אם אין תסמינים, כי הרבה מחלות מין א-סימפטומטיות. הבדיקה הסטנדרטית כוללת HIV, כלמידיה, זיבה, עגבת, הרפס (לפי בקשה), והפטיטיס B/C. חשוב: שני בני הזוג בודקים, לא רק אחד — ורצוי לחכות את "חלון הזיהוי" המומלץ (בדרך כלל כשבועיים-שלושה מהחשיפה האחרונה, תלוי בבדיקה) לפני שסומכים על תוצאה שלילית.
גבר יקר,
אם הגעת עד לכאן, אתה כבר מחזיק בידיים תפיסה חדשה לחלוטין על חדירה. עברת דרך אנטומיית הפות והנרתיק, למדת על חשיבות ההשהיה, גילית את טכניקות הגירוי המקביל, הזוויות והמקצבים, וקיבלת כלים להתמודדות עם אתגרים כמו כאב, חרדת ביצוע או שינויים בזקפה.
אם יש כמה עקרונות ברזל שחשוב שתיקח איתך הלאה למיטה, אלו ההנחיות המרכזיות:
כשאתה מגיע למיטה מתוך ביטחון, סקרנות, כבוד וקשיבות – החדירה מפסיקה להיות מבחן תוצאה והופכת לשער לעונג עוצמתי, מרטיט ומקרב עבור שניכם.
צא לחקור, לנסות ולהתענג! 🙂